דיני כבוד הבריות כשמדובר בטלית פסולה בשבת ובחול - הרב משה מרדכי גינזבורג

ציצית בשבת ובחול: הלכות כבוד הבריות ## תקציר השיעור בשיעור זה נבחן את דיני כבוד הבריות כשמדובר בטלית פסולה בשבת ובחול, ונעמיק בסוגיות מורכבות של התנגשות בין כבוד הבריות לבין איסורים שונים. מתברר שקיימת הבחנה מהותית בין איסורי תורה לאיסורי דרבנן, ובין מצוות עשה לאיסורי לאו, כאשר לכל אחד משקל שונה מול עקרון כבוד הבריות. ## נקודות מרכזיות *רשות הרבים לעומת כרמלית* ברשות הרבים בשבת עם טלית פסולה - מדובר באיסור תורה של טלטול, ולכן כבוד הבריות אינו דוחה את האיסור וחייב להוציא את הטלית. לעומת זה, בכרמלית (שהוא רק איסור דרבנן) - כבוד הבריות דוחה, ואין צריך להוציא את הטלית אפילו טלית גדול (עמוד ס). *ההבדל בין שבת לחול* בחול יש מצוות עשה להטיל ציצית בבגד, ולכן רק גנאי גדול דוחה את המצווה. בשבת אין מצוות עשה (כי אסור לקשור), אלא רק איסור דרבנן שלא ללבוש בגד בלי ציצית, ולכן גם גנאי קטן דוחה את האיסור. המסקנה: בשבת יותר קל מבחול בעניין זה. *דרגות הגנאי* גנאי גדול (כמו באמצע הרחוב עם טלית קטן שהוא כל הבגד) - דוחה אפילו מצוות עשה דאורייתא. גנאי קטן (כמו בבית כנסת) - דוחה רק איסור דרבנן אך לא מצוות עשה מהתורה. *דין הרואה בחברו* הרואה בחברו שציציותיו פסולות: אם החבר במקום שיצטרך לפשוט את הטלית (כמו רשות הרבים) - לא יאמר לו מיד, אלא יורה לו ללכת מהר הביתה. זאת משום שהחבר שוגג, וכבוד הבריות דוחה איסור שוגג אפילו בקום ועשה. רק בבית יאמר לו לפשוט את הבגד. *חידוש בכרמלית* בכרמלית לא חילקו חכמים בין טלית קטן לטלית גדול - בכל מקרה מותר להישאר עם הטלית הפסולה משום כבוד הבריות. זאת להבדיל מבית כנסת, שם נחלקו הדינים לפי סוג הגנאי.